כושר גופני הוא בלי שום ספק דבר מומלץ ונפלא, ומי שמקפיד עליו כדרך קבע נהנה מיתרונות בריאותיים רבים. אנו מדברים כמובן על ההשפעות החיוביות על הגוף כמו שמירה על משקל תקין, חיזוק של השרירים, שיפור היציבה ומניעה של בעיות גב וכמובן מניעה של מצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה, שינה טובה ועמוקה יותר ועוד שלל יתרונות חשובים. עם זאת, כמו כל דבר אחר בחיים, להגזים זה בדרך כלל לא טוב, וגם כאן אפשר לראות לא מעט ספורטאים שפשוט לוקחים את זה מעבר לקצה. רבים מהם עושים זאת מתוך מה שנקרא פרפקציוניזם – הרצון לשלמות והגעה להישגים מסוימים, כאשר אם לא מגיעים לנקודה הזו, פשוט לא מפסיקים. מצד אחד נשמע שזה מוגזם על פניו, אך מצד שני, דמיינו לעצמכם את ההישגים של הספורטאים הגדולים מבלי שדחפו עצמם לקצה ולא עצרו עד שהגיעו לנקודה שכיוונו אליה. בואו ננסה להבין אם מדובר על דבר טוב או דבר שלילי ומתי זה נהיה מוגזם.
מה הקשר בין פרפקציוניזם ושאיפה למצוינות?
חשוב להבין בראש ובראשונה כי פרפקציוניזם זה לא מצוינות. מצוינות היא שאיפה לחיות חיים טובים ולהגיע להישגים ומדובר על שאיפה בריאה ונכונה. כלומר, לעשות ככל הניתן, לנצל את מלוא הפוטנציאל שלנו ולנצל את האפשרויות הטובות העומדות בפנינו לצורך מטרות שונות, אבל להבין שלפעמים כישלון הוא חלק מהעניין ולהיות מרוצים גם כאשר הצלחנו להשיג 70 אחוזים מהמטרות שלנו. פרפקציוניסטים לעומת זאת, דוחקים בעצמם להיות מושלמים בכל מחיר. הכול מקדש את המטרה, ולא משנה באיזו מטרה מדובר, ועל כן המטרה היא החשובה והעיקרית בעוד הם אינם נהנים כלל מהדרך. מעבר לכך, פרפקציוניזם מדבר על הצורך להשיג מטרה כלשהי, יהיה המחיר אשר יהיה, וזה לא משנה אם אנשים אחרים משלמים על כך בדרך ואם אנחנו בעצמנו משלמים על זה. בנוסף, פרפקציוניסטים יציבו לעצמם הרבה פעמים מטרות לא ריאליות ושאינן ברות השגה, ידחקו את עצמם לקלוע לאותן מטרות, ומשלא יצליחו בכך באופן טבעי, ייטו להאשים את עצמם בדבר, ובכך הם למעשה מייעדים את עצמם לכישלון, והרבה פעמים גם חווים קריסה מנטלית ומשבר אישי עמוק כאשר זה קורה.
האם מדובר בתכונה טובה אצל ספורטאים?
ובכן, כפי שאתם כבר יכולים להבין, פרפקציוניזם בהגדרתו איננו תכונה, אלא ממש סוג הפרעה כלשהי. על כן וודאי שלא מדובר על תכונה טובה אצל ספורטאים ואצל כל אדם אחר למעשה. העניין הוא שבאופן טבעי, בגלל שספורטאים הם אנשים נחושים ששואפים להשיג את המטרות שהציבו לעצמם, נראה כי לפעמים ההבדל בין חתירה לשיפור, הצלחה ומצוינות לבין פרפקציוניזם הוא מטושטש. בואו ננסה להבין מהם סימני האזהרה:
אימון למרות כאבים או פציעה
מתאמנים רבים עשויים להיפצע במהלך הפעילות הגופנית (ועל כן, יש לשמור על מספר כללי זהירות באימון). ולכן, אם לאחר פציעה או מתחילים להופיע כאבים לא מוסברים כתוצאה מהאימונים יש לעצור באופן מידי ולא להמשיך עד שיורדים לשורש הבעיה ורואים שזה באמת אפשרי.
אין זמן לדברים אחרים בחיים
אם האימונים לוקחים לכם את כל הזמן ואת כל המחשבות, ואם אתם מקבלים הערות על זה שאתם לא מקדישים זמן לאנשים החשובים בחייכם, זה צריך להדליק נורה אדומה.
תחושה קבועה של כישלון וחוסר סיפוק
התחושות הללו לא מובילות לשום מקום כשהן קיימות על בסיס קבוע, מה שבהחלט עשוי להצביע על פרפקציוניזם.
בשורה התחתונה, חתירה למצוינות היא נהדרת וחשובה בחיים ובפרט כשמדובר על ספורט וכושר גופני. לעומת פרפקציוניזם היא תכונה טובה פחות וכזו שצריך לבחון את מקורה ולטפל בה.
*המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
